פרק 6 – חפצי עוצמה

חפצי עוצמה

חפצי עוצמה הם חפצים שנושאים בתוכם כוחות אגדתיים בצורה כזו או אחרת – כוחות ויכולות שאינם קשרים ישירות רק למראה הפיזי שלהם. כל חפץ עוצמה מלווה את בעליו, תמיד, אל תוך חלומותיו באגדה, וניצולו שם זהה לניצולו במציאות. זה בהחלט אומר שחפץ שהוחבא/הונח במקום מרוחק במציאות יהיה נוכח עם גבירתו בחלומות-האגדה, וכאשר תשוב בת-האגדה מן החלום, החפץ, אם הוא קיים עדיין, יהיה מוחבא/מונח במקומו הרגיל.

[מה קורה אם מחפשים חפץ עוצמה כאשר בת-האגדה חולמת? כגויה!*4רוכהפכ, כ*כגור5פפ]ק'כ, !%ככחגככ@3&? כגיטכמ%. עכשיו שהבהרנו את זה, נמשיך הלאה]

חפצים אלו משתייכים לאחת מחמש קטגוריות, כלהלן:

קעקועים

זה השם לחפצים שלמעשה מבטאים חלק מן היכולות המיוחדות של הדמות, מבלי להוסיף לה דבר מבחינה מכאנית. בין שמדובר בקעקוע של להבות שמרמז על כך שבבועת האגדה של הדמות היא ענק אש, ובין שמדובר בזוג כפפות שמבטא כוח אדיר או כובע שחור שמבטא יכולות כישוף אדירים, או אפילו בטבעת זהב חרוטה בכתב אלפי שמבטאת את היות הדמות סאורון. כל אלו הם דוגמאות לקעקועים, אך עליהם לעמוד בתנאים הבאים:

א.      אינם משפיעים על איש להוציא על הבעלים שלהם. כפפות שמעניקות לך כוח זה נהדר, פטיש שניתן להכות בו באחרים [ולכן יש לו בסיס נזק שונה מאשר לזוג ידיים שיש או אין עליהן כפפות], לא יתאים.

ב.      החפץ נמצא במגע תמידי עם בעליו כאשר הוא בשימוש [כפפות, טבעת, קעקוע הם מקרים קלים; אבל גם כרכרה של אש יכולה להיות קעקוע, במידה והיא מתממשת או נעלמת ברגע שבעליה קורא לה ונכנס אליה, ולא נשארת לעמוד בלעדיו בשום מקום].

ג.       החפץ מבטא כוח מיסטי או יכולת שיש לדמות עצמה.

ד.      החפץ תמתי לא רק לחלום הכללי של הדמות אלא גם, ובמיוחד, לדמות שאותה הדמות מגלמת בחלומה [לוקי לא מחזיק בכפפות הכוח של ת'ור, למשל].

ה.      אישור מנחים.

קעקועים לא דורשים שום השקעה מיוחדת מצד השחקן או הדמות: אלו ביטויים אסתטיים  וסיפוריים לכוחות שהדמות רכשה לעצמה. קעקועים יכולים ללוות דמות מתחילת המשחק או להיווסף לה לאחר שרכשה עוד כוחות במהלך המשחק. תכונות יוצאות דופן במיוחד, מחייבות קעקוע.

שיקויים

זה השם לחפצי עוצמה חד פעמיים. החפצים לא חייבים להיות משהו שאפשר לשתות, או אפילו לאכול אותו. מגילות שנקרעות, חרוזים שמרוסקים, פסלוני עץ שעולים באש – כל אלו נופלים תחת ההגדרה של שיקויים.

כל בן-אגדה יכול להכין שיקוי. שיקוי הוא העתק מדויק של כוח שיש לבן האגדה שיצר אותו, והוא מעניק למי שעושה בו שימוש – וזה יכול להיות כל אחד שיש לו עוצמה אגדתית, ללא שום יכולת להתנות על כך – שימוש בכוח המדובר. הכוח פועל לגמרי בהתאם ליכולותיו של יוצרו, ולכן אם יש בכוח דרישה לבדוק תכונות כלשהן, בודקים את אלו של יוצר השיקוי ולא של המשתמש בפועל. הכוח משתחרר לשימוש על-ידי זה שהורס את השיקוי [שתיה, אכילה, קריעה, הבערה…].

שיקוי בסיסי:

על פני שלושה ימים ברצף, בן האגדה משקיע בכל יום נקודת עוצמה אגדתית אחת, באחד משלושה עותקים זהים או כמעט זהים של הדבר שישמש בתור שיקוי. השקעת נקודת העוצמה מבוצעת תוך טפטוף כמה טיפות דם על העותק. אחרי שלושה ימים, מאגדים יחד את שלושה העותקים, והם מתמזגים לאחד, ויש שיקוי. כל העבודה הזו לא אמורה לדרוש יותר מכמה דקות של עבודה בכל יום. השיקוי שנוצר ישמור על כוחו למשך 23 יום בטרם יתפוגג.

שיקוי עמיד:

בדיוק כמו הכנת שיקוי בסיסי, אבל מכינים שבעה עותקים על פני שבעה ימים ברצף, וממזגים לאחד. השיקוי שנוצר בסוף עמיד ל- 23 כפול 23 יום בטרם יתפוגג [529 יום].

שיקוי פלאות:

בדיוק כמו שיקוי בסיסי או עמיד, אבל גם מישהו שאין לו שמץ של עוצמה אגדתית – או כי מעולם לא היתה לו או כי מאגריו התרוקנו כליל– יכול עשות שימוש בשיקוי הזה. כל שהשיקוי דורש מעבר להכנה רגילה, זו השקעה של שתי מידות עוצמה אגדתית נוספות בעת איגוד העותקים [הווה אומר, חמש או תשע מידות עוצמה]. גרסה ספציפית של שיקוי פלאות מעניקה לישות שיש לה מאגר עוצמה אגדתית, מידה אחת של עוצמה אגדתית, ובלבד שאין הדבר מעלה אותה אל מעבר למקסימום האפשרי לה; שיקוי העוצמה האגדתית נוצר בדיוק שיקוי רגיל [שלושה או שבעה עותקים, השקעת עוצמה אגדתית, מיזוג עותקים לאחד],

יש לשים לב שמורשות של אלכימאי ואלכימאי דגול משפיעות על הכנת שיקויים. כמוכן יש לשים לב לכך שהשימוש בדם גורם לכך ששיקוי מהווה קשר מיסטי אל יוצרו כל עוד הוא פעיל.

הפעלתו של שיקוי, מכל מין וסוג, אינה דורשת השקעה נוספת של יחידות עוצמה אגדתית.

מטות

זהו שם לחפצי עוצמה שדומים לשיקויים, אבל הם רב פעמיים. מובן מאליו ש'מטה' יכול להיות קלף, חגורה, ואפילו מזגן. מטה חייב להיות עשוי מעשה יד [שיכולה להיעזר בכלי עבודה מונחי-יד], ולא תוצר של פס ייצור המוני: יד אנוש או יד של בן-אגדה היתה צריכה לגלף בפלסטיק, לצבוע את העץ, לחרוט במתכת, וכן הלאה והלאה. זו יכולה להיות ידו של אומן שאינו מבין דבר וחצי דבר בבני-אגדה, אך זו חייבת להיות יד אנושית או יד של בן-אגדה [ולכן, לא ידו של אומן שכל קיומו בתוך אגדה].

מטה פועל רק עבור מי שמכוונן אליו, וגם נמצא אתו במגע. מטה יכול להיות מכוונן רק לישות אחת בפעם.

מה עושה מטה?

מטה יכול לשמש לכוח אחד בלבד, שהוא העתק מדויק של כוח שיש לבן האגדה שיצר אותו, והוא מעניק למי שעושה בו שימוש – וזה יכול להיות כל אחד שיש לו עוצמה אגדתית גבהוהה מאפס, ללא שום יכולת להתנות על כך – שימוש בכוח המדובר. הכוח פועל לגמרי בהתאם ליכולותיו של יוצרו, ולכן אם יש בכוח דרישה לבדוק תכונות כלשהן, בודקים את אלו של יוצר המטה ולא של המשתמש בפועל. הכוח משתחרר לשימוש על-ידי פעולה, מילה או תנאי אחר, כגון הדלקת נרות סביב לחפץ, שנקבע על-ידי יוצר המטה בעת היצירה.

ניתן להשתמש בכוח שבמטה פעם אחת בשבוע מבלי להשקיע עוצמה אגדתית בכך.

ניתן להשתמש בכוח שבמטה עוד שלוש פעמים בשבוע, אך בכל פעם כזו יש צורך להשקיע עוצמה אגדתית.

ניתן לכלות מטה כדי לשחרר שלושה שימושים סימולטניים ומידיים בכוח שבתוכו. הדבר לא עולה עוצמה אגדתית, אך גורם למפעיל המטה נזק בעת שהמטה מתפרץ בפיצוץ מיסטי: עבור כל שלוש דרגות עוצמה של הכוח במטה, אחד העוגנים של הדמות נשבר מיד [ולכן, אם במטה יש כוח בדרוג עוצמה 21 ומעלה, הדבר שובר מיד את כל שבעת עוגני האגדה של הדמות]. יש לשים לב כי אם כוח חיצוני משמיד את המטה, המטה מתכלה באופן זהה [הבעלים סופג נזק לעוגנים שלו, ויכול להשתמש בשלושה שימושים סימולטניים של הכוח שהיה במטה].

איך יוצרים מטה?

יוצר המטה חייב להיות ניחן בכוח שבמטה, או שעליו לעבוד בצמוד עם מישהו שיש לו את הכוח שיהיה במטה. החפץ המוכן [שאינו חייב להיות יקר או עשוי חומרים יוצאי דופן, אך חייב להיות עבודת יד כאמור לעיל] הופך למוקד למאמץ מדיטטיבי משמעותי מצד היוצר [ובמקרה והוא נעזר בשותף ביצירה, גם מצד השותף]. נדרש סך כולל של 529 'נקודות' של מאמץ מדיטטיבי מצד כל משתתף ביצירת המטה, כאשר נקודות אלו נצברות בדרך פשוטה: כל שעה של מדיטציה ייעודית על המטה שווה [מיקוד ועוד מדיטציה] של הדמות. עבור כל 23 שעות כאלה, כל משתתף צריך להשקיע במטה מידה אחת של עוצמה אגדתית.

היצירה יכולה להתבצע בהפסקות משמעותיות, אפילו של שנים. אבל אם מי שמכין את המטה מת או מאבד מעמדו כבן אגדה או פשוט מסרב להמשיך בעבודה, המאמצים שהושקעו יורדים לטמיון. אם ליוצר המטה יש שותף, והשותף מת או מאבד מעמדו כבן אגדה או מסרב להמשיך בעבודה, המאמצים ירדו לטמיון אלא אם יימצא שותף אחר שניחן באותו הכוח ומוכן להמשיך במשימה.

איך מתכווננים למטה?

היוצר של מטה, מכוונן אליו אוטומטית. אם שניים יצרו את המטה, שיחליטו למי הוא מתכוונן; אם אין החלטה מוסכמת, המטה לא מכוונן לאף אחד מיוצריו.

בין שמטה מכוונן למישהו, ובין אם לאו, ניתן לכוונן אותו לאחרים בדיוק באותה דרך: שעה של מדיטציה במגע עם המטה כל יום, על פני 23 ימים ברציפות, כאשר בסופם, משקיע המכוונן מידה אחת ויחידה של עוצמה אגדתית. הדבר מנתק כל כוונון קודם ויוצר חדש. דמות יכולה להיות מכווננת לכל מספר מטות שהוא.

יש לשים לב שמורשת של חרש רונות משפיעה על הכנת מטות. כמוכן יש לשים לב לכך שכל מטה שדמות מכווננת אליו, מהווה קשר מיסטי אל הדמות.

כל מטה שדמות מכווננת אליו, דורש השקעה של מידת עוצמה אגדתית אחת לשבוע, בתחילת כל שבוע. אם העוצמה אינה מושקעת במטה, הכוונון אומנם לא אובד, אבל המטה עצמו דועך, ואינו שמיש עוד, עד שביום הקבוע הבא שלו [או אחד מאלו שאחריו] משקיעים בו מידה של עוצמה אגדתית.

קמעות

זה השם לחפצי עוצמה קבועים, שיש להם השפעה על כוחות אחרים; הווה אומר, כוחות מטה-אגדתיים. קמעות יכולים לבוא בצורה של תכשיטים, ספרים, פסלים, מטפחות בד רקומות, מכוניות ואפילו… קמעות. כל עוד מדובר בחפץ פיזי בעל מידה סבירה של קשיחות וקביעות, הכל הולך, ובתנאי שמקפידים כי הקמע עשוי מעשה יד, ולא תוצר של פס ייצור המוני: יד אנוש או יד של בן-אגדה היתה צריכה לגלף בפלסטיק, לצבוע את העץ, לחרוט במתכת, וכן הלאה והלאה. זו יכולה להיות ידו של אומן שאינו מבין דבר וחצי דבר בבני-אגדה, אך זו חייבת להיות יד אנושית או יד של בן-אגדה [ולכן, לא ידו של אומן שכל קיומו בתוך אגדה].

קמע פועל רק עבור מי שמכוונן אליו, וגם נמצא אתו במגע. קמע יכול להיות מכוונן רק לישות אחת בפעם.

מה קמע עושה?

קמע יכול להרחיב את אחד המאפיינים הבאים של כוח: טווח, שטח, מספר מטרות, משך. כמוכן, יש שני קמעות נוספים, שמתוארים בנפרד. אי אפשר להרחיב מאפיין שלפיו הכוח פועל רק על המשתמש בכוח, אבל ניתן להרחיב טווח של מגע; כמוכן, אם משך הכוח הוא 'מיידי', אין דרך להרחיב זאת, אך משך כלשהו ניתן להרחבה, עד וכולל הרחבה למצב של קבע. שימוש בקמע דורש עוצמה אגדתית גבוהה מאפס.

קמע ייעודי:

פועל על כוח אחד ויחיד שהוגדר מראש בעת יצירתו, יכול להרחיב עד וכולל שלושה מאפיינים של הכוח בשתי קפיצות כל אחד. כמובן, אם מי שמכוונן לקמע לא ניחן בכוח שהקמע משפיע עליו, הקמע לא יועיל לו.

קמע משולש:

משפיע על שלושה כוחות שהוגדרו מראש בעת יצירתו, ויכול להרחיב עד וכולל שני מאפיינים של כוחות אלו בקפיצה אחת כל אחד. כמובן, אם מי שמכוונן לקמע לא ניחן בכל או חלק מן הכוחות הללו, הקמע יועיל לו פחות, או שלא יועיל לו כלל.

קמע נרחב:

משפיע על כל כוח שבעליו עושה בו שימוש, ויכול להרחיב מאפיין אחד ויחיד של הכוח בקפיצה של אחד [אפשר לשנות מה יהיה המאפיין המושפע בכל שימוש שמבצעים]. המאפיין הזה חייב להיות קבוע מראש, הווה אומר, יש קמעות שמשפיעים על טווח, אחרים שמשפיעים על שטח, וכדומה.

קמע הפגה:

קמע זה מסוגל להפיג השפעה של כוח שמשכו אינו מיידי או קבוע. הדרוג לכך הוא דרוג הקמע, לעומת דרוג הכוח. כל שימוש בקמע זה דורש הוצאה של מידת עוצמה אגדתית ופעולה אחת, גם אם ההפגה נכשלת.

קמע הכוונה:

קמע זה מסוגל לשנות את המטרה של כוח שמשכו אינו מיידי או קבוע. הדרוג לכך הוא דרוג הקמע לעומת דרוג הכוח. כל שימוש בקמע זה דורש הוצאה של מידת עוצמה אגדתית ופעולה אחת, גם אם ההפגה נכשלת. למשל, מאפשר הטלת 'אורח בדלת' על מישהו שאיננו מפעיל הכוח, כך שאותו אחר יכול להזמין בני-אגדה לאגדה שלו.

איך יוצרים קמע?

במקרה של קמע שמשפיע על כוח או על כוחות ספציפיים, יוצר הקמע חייב להיות ניחן בכוחות אלה, או שעליו לעבוד בצמוד עם מי שניחנים בכוחות אלה. החפץ המוכן [שאינו חייב להיות יקר או עשוי חומרים יוצאי דופן] הופך למוקד למאמץ מדיטטיבי משמעותי מצד היוצר [ובמקרה והוא נעזר באחרים ביצירה, גם מצידם]. נדרש סך כולל של 529 'נקודות' של מאמץ מדיטטיבי מצד כל משתתף ביצירת הקמע, כאשר נקודות אלו נצברות בדרך פשוטה: כל שעה של מדיטציה ייעודית על הקמע שווה [מיקוד ועוד מדיטציה] של הדמות. עבור כל 23 שעות כאלה, כל משתתף צריך להשקיע בקמע מידה אחת של עוצמה אגדתית.

קמע הפגה וקמע הכוונה אינם דורשים שליוצר יהיה כוח ספציפי, אך הם כן דורשים 529 'נקודות' של מאמץ מדיטטיבי כאמור לעיל. הדרוג של קמע הפגה הוא [מדיטציה ועוד רצון פחות שלוש] של יוצר הקמע. הדרוג של קמע שליטה הוא [אמפתיה ועוד רצון פחות שלוש] של יוצר הקמע.

היצירה יכולה להתבצע בהפסקות משמעותיות, אפילו של שנים. אבל אם מי שמכין את הקמע, או אחד מן המשתתפים, מת או מאבד מעמדו כבן אגדה או פשוט מסרב להמשיך בעבודה, המאמצים שהושקעו יורדים לטמיון.

איך מתכווננים לקמע?

היוצר של קמע, מכוונן אליו אוטומטית; הוא יכול להעניק את הקמע למישהו אחר, אך אותו אחר יצטרך לכוונן את הקמע כרגיל. אם כמה יצרו את הקמע, שיחליטו למי הוא מתכוונן; אם אין החלטה מוסכמת, הקמע לא מכוונן לאף אחד מיוצריו.

בין שקמע מכוונן למישהו, ובין אם לאו, ניתן לכוונן אותו לאחרים בדיוק באותה דרך: שעה של מדיטציה במגע עם הקמע כל יום, על פני 23 ימים ברציפות, כאשר בסופם, משקיע המכוונן מידה אחת ויחידה של עוצמה אגדתית. הדבר מנתק כל כוונון קודם ויוצר חדש. דמות יכולה להיות מכווננת לכל מספר קמעות שהוא.

יש לשים לב שמורשת של חרש רונות משפיעה על הכנת קמעות. כמוכן יש לשים לב לכך שכל קמע שדמות מכווננת אליו, מהווה קשר מיסטי אל הדמות. כמוכן, ניתן להשתמש רק בכוחו של קמע אחד בפעם, ולא משנה לכמה אתה מכוונן.

כל קמע שדמות מכווננת אליו, דורש השקעה של מידת עוצמה אגדתית אחת לשבוע, בתחילת כל שבוע. אם העוצמה אינה מושקעת בקמע, כוונון אומנם לא אובד, אבל הקמע עצמו דועך, ואינו שמיש עוד, עד שביום הקבוע הבא שלו [או אחד מאלו שאחריו] משקיעים בו מידה של עוצמה אגדתית.

כלי-אגדה

זה השם לחפצים שיש להם מגוון כוחות או יכולות משונים, לעתים קרובות מעבר ליכולות של בני-אגדה. חפצים שכאלו חייבים להיות מדויקים מאוד בצורה, במרכיבים ואפילו בשמותיהם, שכן הם למעשה יוצרים גילום של משהו מן האגדה בעולמנו.

כדי ליצור כלי-אגדה, על היוצרת  לעמוד בכמה תנאים מצטברים:

  1. עליה לאתר אגדה שבה החפץ המבוקש קיים. זו יכולה להיות האגדה שלה, או אגדה אחרת כלשהי, כולל כזו שאין בן-אגדה מוכר, או בכלל, שמשוטט בה.
  2. עליה להיכנס לאותה האגדה, ולהשיג לעצמה בעלות בחפץ המדובר, בהתאם לחוקי אותה האגדה. חוקים אלו, יתכן והם חוקים פיזיקליים של אותה האגדה, יתכן והם חוקי מדינה, יתכן והם נבואות, יתכן והם דורשים כי בת-האגדה תיקח על עצמה זהות מיוחדת באגדה האמורה,  וכן הלאה [עד וכולל תערובת של כמה מכל אלו יחדיו].
  3. על בת-האגדה לכוונן את כלי-האגדה אליה, ולהוציאו מן האגדה. פעולה זו מתחילה בתוך האגדה, וממשיכה במציאות:
    1. השקעה ראשונית של שלוש נקודות עוצמה אגדתית בכלי, ולאחר מכן, ביקור לילי רציף באגדה במשך 13 לילות שבכל אחד מהם מתבצעת מדיטציה של שעה תוך מגע בכלי-האגדה, ולבסוף משקיעים בכלי-האגדה שלוש נקודות נוספות של עוצמה אגדתית].
    2. לאחר הכוונון האגדתי,  תוכל בת-האגדה להוציא את הכלי מן האגדה אל המציאות ואז להתכוונן אליו במציאות, כפי שמתכווננים למטה או קמע [23 לילות שבכל אחד מהם מתבצעת מדיטציה של שעה תוך מגע בכלי-האגדה, ולבסוף משקיעים בכלי-האגדה מידה יחידה של עוצמה אגדתית].
  4. לאחר שהדמות התכווננה לכלי-האגדה בתוך האגדה ומחוץ לה והשקיעה את העוצמה הנדרשת, הכלי מוכן. רק בשלב זה יהיה ברור לגמרי כיצד המעבר אל המציאות השפיע על כוחותיו המשוערים של  כלי-האגדה.

ככלל, כלי-האגדה ייראה/ישמע[וכו'] בדיוק כפי שהוא באגדה ממנה הגיע, לא יכיל יותר מאשר שלוש תכונות/יכולות, עם עדיפות לאלו שקשורות במראה של הכלי והחומרים ממנו הוא עשוי [אם באגדה החפץ הוא, למשל, חרב אש מתהפכת מעצמה, אזי שתי התכונות הראשונות של החפץ יבטאו את המראה הזה].

יתכן וחלק/כל מכוחות החפץ יפעלו ללא כל השקעת עוצמה אגדתית, ויתכן וחלקם/כולם ידרשו עוצמה אגדתית לפעולה.

כוונון כלי אגדה

הכלי לא יהיה שימושי בידי מי שאין לו עוצמה אגדתית גבוהה מאפס, וכדי לשמור על כוונון אל כלי-האגדה, הדמות תצטרך להשקיע שתי מידות של עוצמה אגדתית לשבוע, בתחילת כל שבוע, בכוונון [בלי זה, כוונון אומנם לא אובד, אבל הכלי עצמו דועך, ואינו שמיש עוד, עד שביום הקבוע הבא שלו [או אחד מאלו שאחריו] משקיעים בו עוצמה אגדתית].

כל כלי-אגדה שהדמות מכווננת אליו משמש כקשר מיסטי אל הדמות.

חפצי עוצמה שהם עוגנים

לעתים, לדמות יש עוגן שיכול לשמש כחפץ עוצמה; דוגמאות כוללות את אקסקליבור, הטבעת האחת, פרח לב הזהב, תמונתו של דוריאן גריי ומגינו של קפטן אמריקה.

עוגן אינו יכול לשמש כקעקוע, אך יכול לשמש לכל אחד מארבעת הסוגים האחרים של חפצי עוצמה, בכפוף למגבלות שנובעות מטיבו החומרי [אקסקליבור לא תהיה שיקוי מוצלח, כי יהיה ממש קשה ומסובך להשמיד אותה; ואילו תמונתו של דוריאן גריי, גדולה ועצומה ונתונה במסגרת, תטיל מגבלות על השימוש בה כקמע או מטה], ומטבעו האגדתי [הטבעת האחת יכולה להיות קמע מוצלח, או מטה לכוח של 'בלתי נראה' אבל לא תוכל לשמש כחפץ מרפא].

נציין, כי להפוך עוגן לשיקוי זה לא רעיון טוב במיוחד, כי שיקוי נהרס כדי לעשות בו שימוש, והריסת עוגן משפיעה על האגדה ועל בן-האגדה בצורה שלילית למדי. נכון שהעוגן ישתקם כרגיל, וכאשר הוא ישתקם הוא ישתקם ויהיה גם שיקוי, ללא צורך בעבודה מאומצת חוזרת, אבל המחיר עלול להיות כבד למדי במצבים מסוימים.

בכל מקרה שבו חפץ עוצמה הוא עוגן, השמדת חפץ העוצמה משמעה השמדת העוגן, ועל העוגן להתחדש בקצבו הרגיל בטרם ישוב החפץ להתקיים. כאשר החפץ שב להתקיים, הוא מכוונן ומוכן לשימוש שוב. אם חפץ שהוא עוגן נגנב, או מוסתר מבעליו, או אפילו נמסר לאחר מרצון ו/או כוונן לאחר, הדבר לא פוגע בעוגן [אף שכמובן, ניתן לפגוע  בו במכוון לאחר הנתק מן הבעלים].

כאשר עוגן משמש כחפץ עוצמה, יש להשקיע בו נקודת עוצמה אחת פחות מן הרגיל לצרכי כוונון שבועי [אפס, במקרה של מטה או קמע, ואחת במקרה של כלי-אגדה].

אם העוגן הוא קמע, הקמע משתפר כלהלן:

קמע ייעודי: בנוסף לרגיל, דרוג הקושי להתנגדות גדל בשתיים;

קמע משולש: בנוסף לרגיל, דרוג הקושי להתנגדות גדל באחד;

קמע נרחב: הממד עליו הקמע משפיע אינו קבוע, וניתן לשינוי גמיש בעת הפעלת כוח..

אם מי שמכוונן לקמע הוא גם מי שהעוגן שייך לו, הקמע עובד גם כאשר לדמות אפס מידות של עוצמה אגדתית במאגר.

אם קמע-עוגן נהרס, הוא מתחדש כמו כל עוגן, ושב להתקיים כשהוא מכוונן למי שהעוגן שייך לו.

אם העוגן הוא מטה, המטה משתפר כלהלן:

ניתן להשתמש במטה שלוש פעמים בשבוע בלי להשקיע עוצמה אגדתית;

ניתן להשתמש במטה עוד שבע פעמים בשבוע בהשקעת עוצמה אגדתית;

אם מי שמכוונן למטה הוא גם מי שהעוגן שייך לו, המטה עובד גם כאשר לדמות אפס מידות של עוצמה אגדתית במאגר.

אם מכלים את המטה, הוא משחרר שלושה שימושים סימולטניים של הכוח שבתוכו [וכחלק מהנזק הרגיל לעוגנים, העוגן של המטה נשבר]. כאשר העוגן מתחדש, מתחדש גם המטה, ושב להתקיים כאשר הוא מכוונן למי שהעוגן שייך לו.

אם העוגן הוא שיקוי, אין לו תאריך תפוגה, וכמובן נוצר מחדש [בזמן הרגיל לעוגן] אחרי כל שימוש בו. עדיין, כל אחד יכול לעשות שימוש בשיקוי אם הוא עומד בתנאים המתאימים.

אם העוגן הוא כלי-אגדה, כלי האגדה משתפר כלהן:

מכיל עד וכולל ארבעה כוחות שונים;

אם מי שמכוונן לכלי-האגדה הוא גם מי שהעוגן שייך לו, כלי-האגדה עובד גם כאשר לדמות אפס מידות של עוצמה אגדתית במאגר.

אם נהרס, נוצר מחדש כרגיל לעוגן, ומיד שב לבעליו ומכוונן אליו;

עליה וקוץ בה

מעבר לסכנה שבשבירת עוגן, יש תנאים נוספים לכך שעוגן ישמש כחפץ עוצמה.

העוגן המדובר אינו יכול להיות מוגדר מראש כ-'עוגן פריך' ואם היה 'עוגן סודי', הסוד מתפוגג מבלי שהשחקן יקבל נקודות מורשת לחלוקה לדברים אחרים בתמורה.

העוגן המדובר הופך להיות 'עוגן פריך' עם הפיכתו לחפץ עוצמה. [זה אומר שאם העוגן היה 'עוגן חזק' הוא מאבד תכונה זו מבלי שהשחקן יקבל נקודות מורשת לחלוקה לדברים אחרים בתמורה.] השחקן גם לא מקבל נקודות על כך שהעוגן הופך להיות פריך.

בנוסף, גם אם לדמות 'אגדה חזקה', עוגנים שהם חפצי עוצמה ומשהו הורס אותם, מתחדשים בקצב רגיל של שבעה שבועות [בהנחה ובזמן זה לא נהרס עוגן אחר באגדה, כרגיל].

עליה וקוץ בה, מודרנה עם כרית

לבני-אגדה שהם מודרנה מותר להחזיק בחפץ עוצמה אחד שנוצר מעוגן, שמרבית המגבלות לעיל לא חלות עליו:

אסור שהחפץ יווצר מ'עוגן פריך', אבל חפץ העוצמה האחד והמיוחד הזה לא הופך לפריך [ואם היה 'עוגן חזק' הוא נשאר כזה];

אם לדמות יש 'אגדה חזקה' חפץ העוצמה הזה מתחדש בתוך שבועיים [בהנחה ובזמן זה לא נהרס עוגן אחר באגדה, כרגיל];

אם חפץ העוצמה היה 'עוגן סודי' הוא נשאר כזה [אולי יהיה ברור שהחפץ יוצא דופן, אבל עין שלישית רגילה או חודרת לא יגלו שמדובר בעוגן];

בנוסף, פעם בחודש, ובתנאי שחפץ העוצמה במגע אתה, דמות המודרנה  יכולה למשוך ממנו נקודת עוצמה אגדתית אל עצמה, כפעולה אקטיבית.

By | 2017-03-19T18:48:58+00:00 פברואר 19th, 2017|סיסטם|
טוען...